אוריגאמי ואומנות
סדנאות וכנסים
אוריגאמטריה בחינוך
לקפל
לקרוא
חנות האוריגאמי
|
תכנית "טרום אוריגאמטריה" בגן הילדים תכנית טרום אוריגאמטריה בגני הילדים - גיאומטריה באמצעות קיפולי נייר סרטון לגננות הדרכת באוריגאמי בגני הילדים - לטיפים ללימוד ראשוני בגן שידור לילדי הגן רקע על התכנית תקופת הגן היא ´חלון הזדמנויות´ להבנת הגיאומטריה וזאת בשל הדמיון העוטף את עולמם של הילדים ומסייע להם לראות את הגאומטריה בצורה משמעותית כחלק מחיי היום יום ולא רק בלמידה פורמלית. הבסיס לתובנה גיאומטרית נבנה בתקופת הגן ומשמש כיסודות להבנת הגיאומטריה והתפיסה המרחבית בתקופת בית הספר. הלמידה מתבצעת בתהליך יזום על-ידי הגננת באמצעות פעילות בקיפולי נייר המתבססת על דמיונם של הילדים ועל היכולת המוטורית המותאמת לשלב בו הם נמצאים. הפעילות במהותה עוסקת בתכנים בגיאומטריה המיועדים לגיל הגן, בהכרת מושגים ותכונות של מושגים, ובפיתוח תחושה מרחבית בדרך של חקירה, התנסות תוך כדי משחק וקיפול, אתגר והעשרת הדמיון. האדם הראשון הידוע, שהשתמש באוריגאמי ככלי ללימוד גיאומטריה, היה המחנך הגרמני פרידריך פרויבל (1762-1852). פרויבל ראה באוריגאמי כדרך להצגת מושגי יסוד בגיאומטריה,הוא החל ללמד בגני הילדים אוריגאמי קיפולי נייר מגיל 7 השימוש הנרחב של פרויבל ב"פאפירפלטן" (קיפולי נייר) תועדה בהרחבה בספר "Course in Paper Folding – One of Froebel´s Occupations for Children” מאת אלינור היוארט הספר פורסם בשנת 1895. משרד החינוך היפני הכניס את האוריגאמי לתוך תכנית הלימודים הרשמית בעשור הראשון של המאה העשרים. בישראל, התכנית להוראת אוריגאמי בבתי הספר וגני ילדים נלמדת משנת 1992 כתכנית לפיתוח מיומנויות למידה. התכנית פותחה על-ידי מירי גולן שייסדה את המרכז הישראלי לאוריגאמי. בשנת 2000 הצטרף למרכז הישראלי לאוריגאמי המאסטר פול ג´קסון מלונדון ובעקבות כך התכנית עברה שינוי, בסיוע יועצים מתמטיים, והפכה לתכנית ´אוריגאמטריה´ שפותחה ושולבה בבתי ספר במקום התכנית הקודמת. מיומנויות הלמידה והמתודות של התכנית הקודמת הפכו לחלק מהתכנית החדשה. בשנת 2005 החל פיילוט של תכנית ´טרום אוריגאמטריה´ בגני ילדים ברמת השרון ובשנת 2010 החל קורס הכשרת גננות להפעלת תכנית ´טרום אוריגאמטריה´ בגני ילדים בשיתוף היחידה לחינוך קדם יסודי ועיריית תל אביב ועירית בת ים. (עד לשנת 2014 הוכשרו כ- 85 גננות)  יתרונות התכנית בגן הילדים קיפולי נייר היא פעילות חווייתית בה הילד יוצר במו ידיו ומגלה, תוך כדי כך, מושגים בסיסיים בגיאומטריה תוך שיפור מיומנויות מוטוריות. העיסוק באוריגאמי עונה במידה רבה על המטרות של טיפוח חשיבה מרחבית תוך שימוש בשפה מתמטית בכלל ובמושגים גיאומטריים בפרט. הילדים אינם נדרשים לדייק במהלך הקיפול ואינם נדרשים לתוצר סופי מוצג. הם מקפלים על פי יכולתם בשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים. על פי דמיונם הם מחליטים מהו התוצר הסופי, דבר שמסייע להם לרצות לקפל ולחקור ולפתח את יכולתם בהנאה רבה. הילדים מצפים לפעילות בגן וכשהם נשאלים מדוע הם אוהבים קיפולי נייר הם עונים "אני יכול לעשות מה שאני רוצה". משפט זה מבטא את החופש ביצירתיות ללא גבולות המשחרר אותם מתסכול ופותח אותם לחקר וללמידה משמעותית. בגני ילדים בהם פועלת התכנית, מדווחות גננות כי ילדים מתקשים, שלרוב נמנעים מפעילות, מוצאים את ´טרום אוריגאמטריה´ כפעילות מהנה. ולעיתים עושה הגננת שימוש בפעילות זו כדי לחזק את המוטיבציה של הילדים המתקשים לעסוק בפעילויות הגן. הנייר הינו חומר זול וזמין בכל מקום. בפעילות היזומה של הגננת, בתוכנית זו, הילדים מקפלים נייר אוריגאמי חתוך מדויק שלו צד צבעוני וצד לבן בכדי להבנות את הידע ולשפר יכולות. עם זאת, הילדים בגן או בבית יכולים לקפל באופן חופשי כל נייר. במהלך הפעילות הגננת אינה מתקנת או נוגעת בנייר של הילדים. אין קיפול ´שאינו טוב´. אנחנו מאמינים כי גישה זו פותחת את הלמידה, היצירתיות והדמיון והיא מסייעת לילדים להרגיש בטוחים ופתוחים ללמידה. ניתן לראות, כי נושאי הגיאומטריה הנלמדים בגן, כמו נושאים אחרים, חשוב שיילמדו בדרך של למידה משמעותית כך שיבואו לידי ביטוי בהקשרים אותם עושים הילדים. למשל: כשנושא הסימטריה נלמד בגן, הילדים יישמו את הלמידה דרך חקירת עולמם: הם מצאו את הסימטריה,בחלל ובאובייקטים בגן בהקשרים משמעותיים, דוגמה נוספת הייתה כשהילדים קיפלו טרפז ואחד מהילדים ניגש למרכז הבנייה והניח טרפז מעץ ליד הטרפז המקופל. גם בציורים של הילדים ניתן לראות את השילוב של הצורות הגיאומטריות. ´השנים הראשונות הן בעלות משמעות והשפעה על עיצוב ועל גיבוש אישיותם בהמשך חייהם´ (מתוך חוברת "עשייה חינוכית בגן הילדים – קווים מנחים לצוות החינוכי" בהוצאת האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך (2010). במהלך הפעילות המצולעים משתנים מתקפלים והופכים ממצולע אחד למצולע אחר, כך שהילד יוצר מריבוע מלבן, פותח את המלבן והופך אותו למשולש. תהליך הקיפול מסייע לילד לזהות את המצולעים לאו דווקא בצורתם המוכרת, דבר שמאפשר לפתח גמישות מחשבתית. הטרנספורמציה ממצולע למצולע, זיהוי המצולעים, שימוש בדמיון והפיכתם לדמות מנטאלית הוא הייחוד של תכנית ´טרום אוריגאמטריה´. התכנית נוגדת את עקרונות אמנות האוריגאמי המסורתי בנושא הדיוק והתוצר הסופי ובכך הופכת לכלי למידה פתוח, מסקרן ומאתגר ללא גבולות.  תכנית טרום אוריגאמטריה המוצעת מתבססת על השלבים הבאים התכנית מותאמת למיומנויות המאה ה-21 שבהן עוסקות מערכות חינוך ומוצגים הכשרים כמו: פתרון בעיות, חדשנות ויצירתיות,ככישורים הנדרשים מכל לומד (2010,ACTS )על פי התכנית בכל פעילות באים לידי ביטוי ארבעת המרכיבים הללו: שטף (fluency) היכולת של היחיד להפיק מספר רב של דוגמאות, מקרים או פתרונות במגבלת המשימה. גמישות(flexibility) היכולת של היחיד לעבור מצורת מחשבה אחת לאחרת ולהפיק דוגמאות/ פתרונות המתייחסים לקטגוריות שונות. עיבוד (elaboration) היכולת של היחיד להרחיב את הידע הנתון, להוסיף לו פרטים, לפתח אותו באמצעות שילוב של רעיונות נוספים. מקוריות (( originality היכולת של היחיד להתייחס לבעיה הנתונה באופן חדש שונה וייחודי כך שהוא מפיק פתרונות בלתי צפויים ושאינם מקובלים. 1969, Torrance1973,1967 Guilford גיאומטריה היא תחום בו יש מקום רחב מאוד לגילויי יצירתיות מחד, ומאפשר חינוך ליצירתיות מאידך, בכל שלבי הלמידה וההוראה, ובעידן הנוכחי עם השימוש בטכנולוגיה מגוון האפשרויות עולה. |